חיפוש
  • Noa Salti

אני את שלי עשיתי. כמעט.

לקראת יום הולדתי ה-38 הממשמש ובא (20 באפריל, יום שבת, בוקר החג אם אתם חייבים לדעת), וכמו בכל שנה, עולות בי שאלות פילוסופיות קיומיות על מי אני ומה אני ומה תפקידי בעולם הזה, האם אני נמצאת במקום הנכון לי מבחינה מקצועית, מה אני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה וכו' וכו'. חולה על זה.

לפני שנה מצאתי רשימה שכתבתי לעצמי בגיל 12-13 של דברים שאני רוצה לעשות או להיות כשאהיה גדולה. מה שמוכיח שאני ורשימות על חלומות ושאיפות חברים טובים עוד מגיל צעיר.

להפתעתי הרבה מאוד, בין 28 סעיפים של רצונות לנסוע לטיול לבד בעולם (עשיתי), לעשות קומזיץ על הים עם חברים (עשיתי. מס' פעמים לשמחתי), ועוד כמה דברים תמימים ומביכים שהולמים את גילה של הכותבת, בסעיף 8 נכתב בקלות בלתי נסבלת: "להיות צלמת דוגמנות מפורסמת". אל תצחקו על הניסוח, בכל זאת זה נכתב בשנות התשעים....

נדהמתי. כי בכלל לא זכרתי שזה משהו שהיה לי בראש מגיל כ"כ צעיר. בכלל לא זכרתי שהעזתי להתפרע עד כדי כך עם הרשימה הזו. מספיק כדי לכתוב את החלום הכ"כ מופרך הזה. שלגמרי שכחתי אותו. ובמשך שנים, חיפשתי את היעוד שלי בעיקר במקומות אחרים. באדריכלות, בקולנוע, בספורט ואתלטיקה, במחול, באוצרות ובמה לא.

רק כשהלכתי לקורס של רון קדמי (בלי לחשוב יותר מידי), כל היקום התגייס לטובת היעוד הזה שלי, וכל החצים היבהבו בניאון זוהר שאני בכיוון הנכון. אפילו שהיו לי המון קשיים בדרך. היתה איזו ידיעה פנימית כזו, שקשה להסביר אותה, שאני בדרך הנכונה. גם אם פירסמתי תמונות מכוערות וחסרות מעוף.

יש משהו בלכתוב את החלומות שלך שהופך אותם כבר לממשיים. כך שגם אם אתה שוכח מהם, הדף הזה שכתבת עליו את החלומות שלך, הוא כמו קסם. סה"כ הבעת משאלה של הילד שהיית, והילד שבך זוכר את החלומות שלך ודוחף אותך אליהם. כל מה שצריך לעשות הוא לנסות ולהקשיב לו. לפזר את מסך העשן הזה שמלא בהסחות דעת ומסתיר לנו את אותו ילד שיודע הכי טוב מה אנחנו רוצים באמת עמוק בפנים.

ולא, אני לא מדברת על זה שרציתי בית בקיסריה ולא הגשמתי. כי זה לא היה חלום אמיתי. בית בקיסריה (לפחות במקרה שלי), זה לא האושר והמימוש העצמי שחיפשתי. יותר חיפשתי משהו כמו - לבנות את הבית בעצמי, לעצב אותו בעצמי – לייצר משהו במו ידיי ולקבל סיפוק מהתהליך והיצירה עצמה.

אז אני אומרת – תתפרעו. תתחברו לילד התמים הזה שבתוככם ותכתבו רשימה של חלומות ושאיפות מופרכים. רק תזכרו שזה לא המוצר שתרכשו שיתן לכם את האושר אלא חווית הקנייה :)

החוויה היא האושר - יכול להיות אחלה סטיקר.


אז לכבוד יום ההולדת שלי התפרסמה באתר אקסנט הפקת אופנה נפלאה ומאתגרת, שצילמתי לפני שלושה חודשים. הפקות אופנה כמו זו, הן מה שמאשש לי כל פעם מחדש שאני נמצאת במקום הנכון, ויותר חשוב מזה, עם האנשים הנכונים.


את ההשראה לאדיטוריאל לקחתי דווקא מתמונות ששימשו כהשראה ללקוחה שלי שהיא בכלל מעצבת תכשיטים. לאחר הצילומים למותג שלה, החלטתי לקחת את הקונספט הזה צעד אחד קדימה ולהפוך את זה להפקת אופנה שלמה ומושקעת בשילוב סטיילינג מיוחד שידבר את הקונספט.

כחודשיים לפני הצילומים, יצרו איתי קשר שני מוכשרים בתחומם – המאפרת אל אדידה, ומעצב השיער עמנואל שישפורט. הבהרה קטנה – פונים אליי המון מאפרים/מאפרות שמעוניינים לשתף פעולה, והמבחר של אנשי צוות מתחום הביוטי הוא תמיד גדול מאוד, אבל כשנכנסתי לפרופילים של השניים באינסטוש נדהמתי מהכישרון הוחמאתי מהפנייה, ומיד קפצתי על ההצעה. לקח לי אמנם חודשיים לחזור אליהם עם רעיון לאדיטוריאל, אבל כשהצעתי להם את הרעיון הם התלהבו ממנו פה אחד. עכשיו כל שנותר היה למצוא איש/אשת סטיילינג. וזו תמיד היתה משימה קשה עבורי. אל תתנו לי להיכנס לסיבות לכך. אבל זה המצב.

רצה הגורל, והפגיש אותי עם אנה הנפלאה. משיחה בטלפון כבר היה ברור שאנחנו באותו ראש ושהיא נלהבת מהקונספט כמוני. אני מודה שהיו לי חששות לפני הצילומים, כי חשיבות הסטיילינג בהפקות אופנה היא הדבר הכי הכי חשוב, וסטיילינג רע או משעמם יכול להפיל הפקה שלמה. הצילום יכול להיות בינוני, אבל אם הסטיילינג טוב – ההפקה מנצחת. אם הצילום מעולה והסטיילינג משעמם או גרוע – ההפקה נפלה. אולי תהיה מעניינת כצילום אמנותי, אבל כהפקה שגולת הכותרת שלה היא "אופנה", היא נכשלת.

אז מיותר לציין שאנוצ'קה היתה יותר ממצוינת, ובנתה אאוטפיטים מעניינים ומפתיעים, ובעזרת שיתוף פעולה של כל הצוות בכל התחומים יצאה לנו הפקה מדויקת שמעבירה היטב את המסר.

הסוד האמיתי לדיוק במקרה הזה היה התקשורת הטובה שהיתה בין כל הצוות, ושיתוף הפעולה נטול האגו שאיפשר לנו להגיע לתוצאה הזו. כל איש צוות עשה יותר ממה שהתפקיד המצומצם שלו היה. בהעמדת פריים, ובסטיילינג היו מעורבים גם אל ועמנואל, והכל נעשה בהמון רגישות וטאקט, כי כמו שחשוב שיתוף הפעולה, חשוב גם לזכור שאמנים מאוד רכושניים ליצירה שלהם. יכולה להעיד על עצמי את זה ממקור ראשון. מצד אחד אני מאוד אוהבת לשמוע דעות של הצוות לגבי העמדה ופריימים, מצד שני הבעת הדעה הזו צריכה להיעשות בהמון רגישות וטאקט. אם פיצחת את הנוסחא לאיזון המושלם בין שיתוף פעולה לבין השתלטות ומלחמות אגו, רק הרווחת. וזה מה שקרה לנו על הסט. כולם היו מעורבים בהכל, וכולם הצליחו לשים את האגו שלהם בצד כדי להגיע לתוצאה הרצויה. כי בסוף, יכול להיות לך רעיון וקונספט מדהים, אבל הוא לא יצא מדהים אם תהפוך את כל הצוות שלך לנותני שירות, יס-מנים שרק באו לעשות את מה שאתה אומר להם. תן להם להתבטא, כי היצירה הזו היא כבר לא רק שלך, היא של כולכם, והכי חשוב – היא מעולה כי לכל אחד היה מקום להתבטא, ולא רק בתחום המצומצם שלו.

אז כן, לכבוד יום ההולדת שלי אפשר להגיד שעשיתי את שלי. בינתיים. יש עוד כמה דברים להגשים. פרה פרה.

הפקת אופנה מנימליסטית בהשראת עולם הג'ימנסטיק (התעמלות אמנותית),

משלבת בין הספורט האמנותי, הספורט הכוחני והנשיות החדשה שהיא מצד אחד סקסית, מצד שני נוחה ומלאת סטייל.

גללו מטה, או שתלחצו כאן ותגיעו לכתבה עצמה באקסנט :)

היה לי צוות מדהים של אנשים מוכשרים, שבלעדיהם זה לא היה קורה וחשוב לי להגיד להם תודה:

סטיילינג – אנה לבדב (תודה על המחויבות שלך, ההשקעה והרצון הטוב לעזור לי עם הארט המורכב עד השעות הקטנות של הלילה)

איפור – אל אדידה (תודה על המוח היצירתי ועל הרבה מאוד רגישות וטאקט על הסט)

שיער – עמנואל שישפורט (תודה על חשיבה מקורית, הקשבה, והמון המון כישרון)

דוגמנית – יארוסלבה רוחמן (אין לי מילים להגיד על הילדה הזאת. היא מדהימה)






Photo by: Noa Salti צילום: נועה סלטי

כל הזכויות על התמונות באתר זה שמורות לנועה סלטי.


33 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול